|
כל אחד והאוקיינוס שלו
(20 דצמבר 2010)
בשנת 1492 יצא קולומבוס להפלגתו ההיסטורית שתוצאתה הסופית הייתה גילוי אמריקה. הוא כמובן לא היחיד. כמותו היו אחרים שיצאו למסעות אל מעבר לאוקיינוס לחקור ולגלות עולמות חדשים.
אני רוצה שתחשבו על זה רגע....
ראיתם לאחרונה את גלי הים התיכון מתנפצים אל חופינו המופתעים? ים הנותן לנו תחושה ומזכיר לנו שוב ושוב עד כמה חסרי אונים אנחנו אל מול איתני הטבע. לעיתים, בעודי רץ לאורך החוף ומביט אל הגלים והים הסוער והמפחיד הזה, עולה בי המחשבה על קולומבוס ואחרים אשר יצאו באוניות שלא מזכירות כלל את האוניות של ימינו, לחצות את מימי האוקיינוס. לא מימי הים התיכון שלנו. שלושה חודשים נמשך מסעו של קולומבוס עד שהיגיע ליבשה. בדרך הזו ניווט ללא ג'י.פי.אס, ללא מחשוב, ללא מנועים, עם הרוח והכוונה של הכוכבים בלבד. הוא לא ידע כמה זמן זה ייקח והאם בכלל יגיע לאן שאולי חשב שיגיע.
דמיינו אותו ואת ציוותו יוצאים אל האוקיינוס הזה, נחושים וחדורי מוטיבציה, למצוא ולגלות עולמות חדשים. מתי מעט העזו, רבים מצאו את מותם, אך מה היה עלינו לולא אותם אנשים?
ואנחנו? לכל אחד ואחד מאיתנו יש את ה"אוקיינוס" שלו. אותו "אוקיינוס" שהוא מעוניין יום אחד לחצות ולגלות מה מסתתר שם מעבר- חיים חדשים, קריירה, אושר, סיפוק ומה לא. אבל כדי לחצות את ה"אוקיינוס" הזה דרושים לנו משאבי נפש או גוף, אשר אנחנו לא כל כך ממהרים להשקיע. "לא היום" אנחנו אומרים תמיד, "מחר יהיה מזג אויר טוב יותר ואולי ננסה שוב", "הים יהיה שקט יותר מחר, אולי זה יהיה קל יותר". לעיתים אנחנו ממש מעזים ומורידים נעליים ואולי מכניסים את קצות רגלינו למים, אבל הם קרים ואנחנו חוזרים - "מחר, מחר ננסה שוב..."
וכך, הילד ששיחק פעם בשלולית עם סירה קטנה וחלם להיות רב חובל ולצאת לים הגדול, הפך להיות אדם בשגרת יומו, כבוי, חסר שאיפות להצליח, ללא אומץ לשנות ולעיתים אף ללא החשק לחלום – כי מה הטעם?
עד מתי תחכה כדי לחצות את האוקיינוס שלך?.......לבד זה לפעמים קשה. לכן רבים היום נעזרים במאמן אישי או מאמן עסקי, כי האימון לחיים, כמו בספורט, מכשיר את ומשפר את יכולותינו המנטליות, האמונה בהצלחתנו וההבנה כי הכל אפשרי.
ההזדמנות היא כאן ועכשיו – אוקיינוס, אימון אקטיבי, הכי רחוק שאפשר.
|
